אימפקט טוק | פרק 2: כלכלת אימפקט ובריאות הנפש – המודל שיכול לחסוך למשק 1.3 מיליארד שקל

ישראל בתוך מלחמה כבר כמעט שלוש שנים, ומאות אלפי ישראלים פנו לטיפול נפשי בשנה האחרונה לבדה.

השיח הציבורי מתמקד – ובצדק – בהתמודדות האישית ובעומס על המערכת. אבל יש צד שני למשוואה, שכמעט לא מדברים עליו: כמה עולה לנו, כמדינה, אם נמנע מלטפל באנשים המתמודדים עם בעיות בבריאות הנפש? ומה קורה כשמתחילים לחשוב על בריאות הנפש לא כהוצאה, אלא כהשקעה עם תוצאות מדידות כדי לצמצם את התופעה של אשפוזים פסיכיאטריים חוזרים?

ירון נוידרפר בשיחה עם פרופ' ערד קודש, הפסיכיאטר שעמד בראש מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת ואחד האנשים שהחליטו שאפשר לחשוב אחרת, ועם קרן מורג, שניהלה את פרויקט גשר לנפש מטעם SFI, יחד עם חברת שרן וביוזמת הגב' איה שחר – הפרויקט הראשון מסוגו בישראל במודל תשלום עבור תוצאות (PFS) בתחום בריאות הנפש.

המספרים מדברים בעד עצמם: צמצום של מעל 50% באשפוזים הפסיכיאטריים החוזרים, ירידה דומה בימי האשפוז, וחיסכון מוערך של כ-1.3 מיליארד שקל למשק תוך עשור – אם הפרויקט יוטמע בסקייל לאומי.

האם כלכלת אימפקט היא המפתח לפתרון סוגיות לאומיות? מה צריך לקרות כדי שגוף ציבורי גדול יסכים בכלל לנסות משהו חדש? והאתגר הגדול שלפנינו – מאות אלפי מילואימניקים ונפגעי טראומה אזרחית וצבאית שצריכים לחזור לשוק העבודה.